כתבות התפתחות מוטורית בתינוקות​ - האם התינוק שלי מתפתח בזמן ולמה כדאי לשים לב?

ראשית חשוב להבין כי לכל תינוק יש קצב משלו להשיג אבני דרך מוטוריות ובדרך הטבע יתקדם בזמן שלו, ובמילים אחרות תינוקות בריאים ישיגו אבני דרך בזמנים שונים באופן נורמלי.כדאי לדעת שסדר הופעת המיומנויות המוטוריות אינו מאוד חשוב וזה לחלוטין בסדר אם הוא נעמד לפני שזוחל או זוחל על 6 בלי לזחול על גחון. בסופו של דבר האדם הקטנטן החל מיום היוולדו שואף להגיע למנח זקוף, לעמידה ולהליכה עצמאית בבוא היום (גיל ממוצע להליכה עצמאית הינו שנה וחודשיים).יחד עם זאת התינוק שנע בקלות במרחב ומשיג אבני דרך מוטוריות בזמן יוכל גם לחקור את סביבתו בקלות יותר, דבר אשר ידוע כמגרה את התפתחותו השכלית, התקשורתית  והרגשית.לכן אם לתינוק מעט קשה מבחינה פיזיקלית כדאי למצוא דרכים לסייע לו להתגבר על הקושי. אז מה בעצם משפיע על קצב ההתפתחות המוטורי?ישנם גורמים פיזיקליים רבים אשר יכולים לגרום לעיכוב מוטורי כמו למשל ליקוי ראייתי, גמישות יתר או טונוס נמוך. גורמים נוספים הם סביבתיים כמו לדוגמה אופן החזקת התינוק, שעות שכיבה ממושכות על הגב גם בזמן עירות וחסר בגירויים מתאימים.כשאנו שמים לב לעיכוב משמעותי בהשגת אבני דרך מוטוריות ביחס לבני גילו של התינוק או למיעוט יחסי בתנועה יש לפנות לרופא הילדים לבדיקה ולאחר מכן במידת הצורך לאבחון בפיזיותרפיה. לא כל תינוק זקוק להתערבות טיפולית ארוכת טווח. לעיתים מספיקה הכוונה והדרכה או טיפול ממוקד. מה עושים באבחון פיזיותרפיה?תשאול והיכרות עם הרגליו של התינוק ושל המשפחהתצפית על התינוק במנחים השוניםבדיקה פיזיקליתקביעת האחוזון המוטורי בו התינוק נמצא ביחס לפני גילו על פי בדיקה סטנדרטיתהדרכה להורים וטיפול במידת הצורך איך אדע אם התינוק שלי בעיכוב מוטורי או זקוק לאבחון?עיכוב משמעותי בהשגת מיומנויות מוטוריות-50% מהתינוקות ישיגו התהפכות מבטן לגב עד גיל 5 חודשים, יזחלו על הבטן עד גיל 7 חודשים וימשכו עצמם לעמידה עד גיל 8.5 חודשים. אם התינוק שלך רחוק מזמנים אלו כדאי לפנות.אסימטריה- תינוקות אמורים לבצע מיומנויות באופן סימטרי עם הזמן. תינוקות מתחילים מיומנות חדשה בצד אחד ולאחר מכן בצד השני. לדוגמה מתהפכים מהגב לבטן לכיוון ימין. אם יש ביצועים אסימטריים במספר מיומנויות, שימוש מופחת ביד או הפניה קבועה של הראש לצד אחד יש לפנות לבדיקה.שליטת ראש דלה- עד גיל 4 חודשים התינוק צריך להרים ראש היטב (90 מעלות) בשכיבה על הבטן ולהפנות מבט מצד לצד. ​

מה הקשר בין הפרעות קשב לקשיים מוטוריים?​

הפרעות קשב והיפראקטיביות הינה הפרעה שכיחה בקרב אוכלוסיית הילדים (3-5%), ועשויה לגרום לקשיים תפקודיים במישורים רבים: לימודיים, חברתיים ותפקודיים. לאחרונה גברה המודעות בקרב האוכלוסייה לחשיבות האבחון והטיפול בבעיה, אולם חשוב להדגיש כי להפרעות קשב עשויות להתלוות בעיות נוספות אשר חשוב לטפל בהן לא פחות ביניהן: לקויות למידה, הפרעת שפה, הפרעות התנהגות וקשיים מוטוריים. ממחקרים אחרונים ידוע כי 50% מהילדים עם הפרעת קשב מדגימים קשיים מוטוריים הבאים לידי ביטוי בביצוע מיומנות מוטורית, קואורדינציה ושווי משקל. ילדים המתקשים בתחום המוטורי לרוב יציגו קשיים בהשתתפות בפעילויות שונות בסביבות שונות (לדוגמה גם בבית וגם בבית הספר). ילדים אלו עשויים להתבלט פחות בשיעורי התעמלות או בהשתתפות בספורט תחרותי, יתקשו בפעילויות בסיסיות יומיומיות כמו לבוש ושריכת שרוכים וידגימו קשיים במוטוריקה עדינה כמו ציור או כתיבה. חשוב לציין שלא כל ילד יתקשה בכל התחומים. הפרעת הקשב יחד עם קשיים מוטוריים עלולה להשפיע על ירידה תפקודית ושילוב חברתי של הילד באופן משמעותי ועל כן ישנה חשיבות רבה באבחון נכון וטיפול.בנוסף, הפרעת קשב וקשיים מוטוריים לרוב אינם נעלמים עם הגיל,  אלא באים לידי ביטוי באופן שונה ומווסתים עם השנים בשל יכולתו של המבוגר להתמודד טוב יותר עם קשייו. בעניין הטיפול בהפרעת הקשב חשוב להבין כי הטיפול מכל סוג שהוא התנהגותי או תרופתי הינו סימפטומאטי בלבד ואינו "מרפא" את הבעיה. כיום ישנן הוכחות מחקריות רבות התומכות בטיפול תרופתי של ריטלין או תרופות בעלות מכניזם דומה שנמצאו בטוחות ויעילות מאוד כאשר ניתנות במינון נכון וכמובן על ידי רופא מומחה המבצע מעקב אחרי הילד. בנוסף רצוי  לשקול הדרכת הורים היות וזו מסייעת בהתמודדות עם הילד וקשייו ולעיתים בבעיות התנהגות נלוות אשר משתנות בהתאם לגיל. סביבת בית הספר יכולה להיות מותאמת יותר לדוגמה מקום ישיבה או מתן שיעורי בית באופן המותאם אישית. ילדים המדגימים קשיים מוטוריים גסה ועדינה ובנוסף יכולה לשפר את התמודדותו של הילד בסביבת בית הספר, בבית ועם חברים בני גילו.  לסיכום למחצית מהילדים עם הפרעת קשב ישנם גם קשיים מוטוריים אשר מהווים מגבלה נוספת בתפקוד היומיומי. ישנה חשיבות מכרעת בביצוע הערכה וטיפול בתחום המוטורי על ידי מטפלים מוסמכים.

פתרונות פשוטים להעלאת רמת הפעילות היומיומית ​

כיום כולם כבר מכירים בחשיבותה הרבה של הפעילות גופנית והשפעותיה הפיזיות והמנטליות.בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים חדשניים בתחום, ארגון הבריאות העולמי מציג את הפעילות הגופנית כסוג של "תרופה" המסייעת במניעת מחלות ועל כן ורופאים ומטפלים ממקצועות הבריאות ממליצים יותר ויותר על ביצוע פעילות גופנית סדירה המתאימה ספציפית לאדם- מבוגר/ ילד/ בריא או עם מחלה כזו או אחרת.פעילות גופנית שהינה מספקת מבחינת העוצמה והמינון שלה מסייעת במניעת מחלת הסוכרת, הפחתת השמנה, מניעת מחלות לב, מניעת סוגי סרטן מסוימים, האטת תהליכי הזדקנות ועוד... בילדים החשיבות היא אף רבה יותר היות והפעילות הגופנית תורמת משמעותית מבחינה רגשית לתפיסת היכולת של הילד והדימוי העצמי שלו.יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מהמשחק המשותף של ילדים טומן בחובו צורך ביכולות גופניות- לדוגמה- בגילאי הגן- טיפוס על מתקנים ובגילאי בית הספר- משחקי כדור, תופסת, קפיצה בגומי וגם סתם ריצה חופשית בהפסקה.כיום רוב הילדים מרבים בישיבה מול מחשב, טאבלטים, פלאפונים ואמצעי משחק אלקטרוניים אחרים . משחקים אלו מספקים להם עניין וגירוי רב מאוד למשך זמן, ולכן לעיתים רואים אותם פחות בחוץ: בפארק, במגרש הכדורגל, חצר וכו...מאידך ניתן לנצל את המשיכה למשחקים אלו גם לטובת פעילות גופנית. אז מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לעודד ליותר פעילות גופנית ופחות ישיבה?ללכת עם הילדים ולא נגד הקדמה הטכנולוגית- אפשר להיעזר בקונסולות המשחקים הקיימות ולעודד דרכן פעילות גופנית. לדוגמה משחקי ווי ספורט המתבצעים בעמידה, משחקי ווי על פלטת שווי משקל, משחקי Xbox הדורשים את הפעלת הגוף- תנסו בעצמכם ותראו שזה מאמץ ולא כ"כ קל.הדעות חלוקות לגבי הגבלת זמן מול מסך והשפעותיו החיוביות והשליליות (זה למאמר אחר)  אך כמובן שמומלץ לא להגזים אלא לנתב את המסך לפעילות פחות "יושבנית. להחליף נסיעה ברכב בהליכה ושימוש במעלית בשימוש במדרגות. עלייה וירידה של מדרגות והליכה בקצב בינוני עד מהיר בהחלט מעלה דופק ויש לה השפעה על המערכת האירובית. נסו לשלב הליכה לגן/לבית הספר או לסידורים בשעות אחה"צ בלו"ז היומי. עלו עם הילדים הביתה במדרגות, תנו להם דוגמה אישית ותראו אולי הם יאהבו את הרעיון. משחקים ביתיים המשפרים כושר- לא כל אחד רוצה להפוך את ביתו המעוצב והמסודר למגרש ספורט אך יש בהחלט מספר רעיונות לפעילות שאינה מבלגנת מדי- קפיצה בחבל (להתאמן כל השבוע לראות כמה כל אחד הצליח לשפר), טניס שולחן- לא צריך לרכוש שולחן, יש היום רשת שניתן להרכיב על פינת האוכל ומניסיון זה עובד לא רע בכלל, מחבואים- אכן מעלה את הדופק כשרצים בחזרה לעמדה, טרמפולינה קטנה- אם יש מקום, הילדים לרוב מאוד אוהבים, נהנים להוציא אנרגיה ותוך כדי משפרים יכולות גופניות רבות. משחקים ופעילות מחוץ לבית- כתלות במזג האוויר כדאי לשלב טיולים רגליים סוף השבוע, שהות בפארקים עם מתקנים, רכיבה על אופניים קורקינט ודומיהם. צאו עם כדור/ צלחת מעופפת או כל משחק שיעורר עניין לפעילות. בימים סגריריים ניתן למצוא כיום מקומות רבים סגורים המשלבים פעילות של טיפוס וקפיצה גם לגדולים וגם לקטנטנים- ג'ימבורי, קירות טיפוס, טרמפולינות גדולות ועוד... טיפ אישי- לאחרונה ילדיי חסכו יחד כסף לרחפן. למי שלא מכיר עוד צעצוע טכנולוגי שמטיסים עם שלט וניתן גם לצלם בעזרתו. אין ספק שלמרות הקור והאפרוריות  הרחפן המדובר הצליח להוציא את כולנו יחד מהבית. אז נכון שהוא מופעל על ידי שלט אך בכל זאת צריך לצאת לשטח פתוח  ולרוץ ולהביא אותו כי הוא לא תמיד נוחת היכן שמכוונים. מעבר לפעילות הגופנית נהנינו גם מהביחד המשפחתי. ושאלה אחרונה ולא פחות חשובה- כמה פעילות צריך לעשות?ילדים מבצעים פעילות באופן טבעי לא רק בחוג או לפי הנחיה לדוגמה- התרוצצות בחצר הגן או בית הספר, וכשאנו מחשבים את זמן הפעילות הכללי ביום אנו כוללים גם את החלק הזה.על פי איגוד הלב האמריקאי ילדים צריכים לבצע פעילות גופנית של 60 דקות לפחות ביום ברמת מאמץ בינונית לפחות.  60 הדקות כוללות כל פעילות יומיומית הדורשת מאמץ  המורגש כמאמץ ברמה 5-6 מתוך 10- ראה תמונה. ניתן להיעזר בטבלה המצורפת על מנת לבדוק כמה פעילות גופנית ובאיזו רמת מאמץ הילד בצע השבוע.מומלץ להדפיס ולתלות או לכתוב על לוח מחיק.  מה עשיתי היום? כמה התאמצתי? אפשר לסמן בטבלה 

המלצות לפעילות גופנית  ושמירה על הבריאות בילדים​

ילדים צריכים לבצע פעילות גופנית של 60 דקות לפחות ביום ברמת מאמץ בינונית!!!פעילות כזו מונעת השמנה ומחלות וידועה כמאריכה את תוחלת החיים פעילויות מומלצות לילדים: משחקים בפארק ובחצר- משחקי כדור, תופסת, טיפוס על מתקניםמשחקים בבית- קפיצה בחבל, מחבואים, תופסת,XBOX/Wii בעמידה, עלייה וירידה במדרגות במקום במעלית, הליכה ברגל רכיבה על אופניים, השתתפות בחוגי ספורט מה עשיתי היום? כמה התאמצתי? אפשר לסמן בטבלה 

רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר- כלים ללמידה בדרך מקצועית  וחווייתית ​

הפוסט הזה מיועד לכם ההורים (או הדודים) אלא שכבר ניסו ואלה שרוצים להתחיל  ללמד את הילד לרכוב על אופניים בדרך הקלה ביותר. אם מצאתם את עצמכם רצים אחרי ילדכם בעליות ובירידות, בפארק ובשביל מתחת לבית  תוך אחיזה בכידון האופניים/ מקל של מטאטא שתקוע בצורה אימפרוביזורית באופניים או בילד עצמו ומנסים ללמד אותו לתפוס בטחון ולפדל ללא הצלחה אז כדאי לכם להמשיך לקרוא.אם הילד שלכם צעיר ועדיין לא התחלתם כדאי לכם גם להמשיך ולקרוא ולקבל המלצות על איך לעשות זאת בצורה הקלה והמעשית ביותר.ואם עשיתם זאת בצורה קלה ונהדרת- אשמח לשמוע ולהוסיף מידע לארגז הכלים שלי. לפעמים רכיבה על אופניים הולכת בקלות,הילד תופס את זה מהר, מסתכל על חברים ואחים גדולים ומחקה אותם עד שמצליח ולפעמים הילד פוחד לנסות במיוחד ברגע שאתם עוזבים או שחווה נפילה לא נעימה ומסרב לנסות שוב.אז כיצד ניתן לעשות זאת בדרך קלה יותר שתעניק לילד בטחון ובשלבים שיבנו את המיומנויות הדרושות לרכיבה כבר בגיל הצעיר?ומתי כדאי להתחיל? רכיבה על אופניים (ללא גלגלי עזר) בילדים היא מיומנות נרכשת, לרוב סביב גילאים 4-6  שנשענת על מרכיבים אותם הילד רוכש עם הגיל:שווי משקל ויציבהקואורדינציה- תיאום בין חלקי הגוףכוח שרירים- בעיקר חגורת כתפיים חזקה ושרירי ליבהולא פחות חשוב- רצון ומוטיבציה  לרוב ילדים מתחילים לרכוב על בימבות/תלת אופן ובהמשך על אופניים עם גלגלי עזר סביב גיל שנתיים שלוש. גלגלי העזר מאפשרים רכיבה יציבה בטוחה והנאה מפעילות אך אינם מקדמים באופן משמעותי את המיומנויות הדרושות לרכיבה בלעדיהם, וזאת בשל העובדה כי לילד אין צורך לשמור על איזון ואינו מתרגל זאת.רכיבה על אופניים רגילים מהווה אתגר עבור ילדים בשל הצורך בשילוב בין שמירה על איזון האופניים לבין הפידול וכל זה תוך הסתכלות לפנים ותשומת לב למרחב. בשל כך יש להודות למי שחשב והמציא את אופני האיזון. תרגול מקדים:מומלץ לתרגל כבר בגיל צעיר (סביב שנתיים וחצי-שלוש) רכיבה על אופני איזון- אופניים ללא פדלים.רכיבה על אופני איזון מקדמת מאוד את המיומנות הדרושות להמשך לרכיבה ללא גלגלי עזר.הילד מקדם עצמו עם הרגליים כמו בבימבה ובהדרגה יכול להרים רגליים באוויר ולשמור על איזון למשך הזמן אותו הוא בוחר. עיקר העבודה היא דרך חגרת הכתפיים באיזון הכידון מה שמדמה רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר. המעבר בהמשך לאופניים רגילים יהיה קל וטבעי יותר.השוק רווי באופניי איזון בעיצובים שונים ובטווחי מחירים שונים. כדאי לבחור באופניים שאינם נשברים בקלות- לא מפלסטיק זול ושמאפשרים כוונון של המושב עם צמיחת הילד לגובה. תרגול ראשון עם אופניים ללא גלגלי עזר:ברגע שנראה כי ילדכם מעוניין לנסות לתרגל רכיבה על אופניים  ללא גלגלי עזר ישנם כמה כללים שכדאי להקפיד עליהם על מנת להפוך את החוויה למוצלחת. ראשית קחו בחשבון שרכיבה על אופניים לרוב לוקחת זמן ומספר פעמים של תרגול. אל תבטיחו לילדכם שהיום הוא מתחיל לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר מה שיגרום אח"כ לאכזבה.  תכננו מראש- בחרו בסביבה מישורית יחסית ומפולסת ללא גורמים מסיחים מדי מסביב וללא עמודים/בורות או דברים נוספים שמזמינים נפילות עם אופניים. בחרו במרחב המאפשר רכיבה ישרה ללא סיבובים. תדאגו לקסדה ומגנים לשם הבטיחות וגם להפוך את הנפילות לפחות כואבות.תיצרו חוויה מהנה- לכו למקום אהוב והמשיכו את החוויה גם לאחר הרכיבה- הליכה לפארק עם מתקנים, גלידריה או כל דבר אחר שהילד אוהב.סידור האופניים- סדרו את מושב האופניים נמוך כך שכפות הרגלים של הילד יגיעו לדריכה מלאה על הרצפה, כל כף הרגל מונחת היטב. (מבחינה ביומכנית זה לא מומלץ לרכיבה אך מסייע מאוד בשלב ראשון לתחושת הביטחון כך כשהילד מאבד שווי משקל הוא יכול להגיע עם הרגליים לרצפה).בגיל צעיר לילדים קשה לעצור עצירה מלאה עם ברקסים (גודל וכוח בכף היד) ולכן על פי רוב יורידו את הרגליים לרצפה או יפדלו לאחור. הסבירו להם איך מאטים ועוצרים.בתחילה הסיעו את ילדכם ובקשו ממנו רק לשמור על הכידון ישר ולהסתכל קדימה. עזרו לילדכם להניח את הרגליים על הפדלים ולפדל בזמן שמירה על הכידון ישר ובזמן שאתם מחזיקים את המושב ומייצבים את הכידון מלפנים. זה קצת קשה פיזית אבל לא להתייאש, תרגול עקבי יביא להצלחה.הסבירו לילדכם שאתם לצידו, נסכו בו בטחון והכי חשוב- אל תאמרו לו שאתם מחזיקים את האופניים אם בכוונתכם לעזוב. חוסר אמינות מצדכם יצור פחד וחוסר בטחון להמשיך.ברגע שאתם מרגישים שהוא מפדל בקצב אחיד ומייצב את הכידון אמרו לו שהוא רוכב נהדר ושאתם עוזבים לרגע ושומרים עליו שלא יפול. עזבו רק למשכים קצרים מאוד בתחילה וייצבו אותו בחזרה מיד. בהדרגה עזבו למשכים ארוכים יותר.חיזוקים חיוביים- כמו בכל למידת מיומנות חדשה תנו לילדכם להרגיש שהוא הצליח. גם אם עשה מעט מאוד על מנת לעודד אותו לנסות שוב בפעם הבאה.הילד נפל? לא נורא ככה לומדים.....סיימו את התרגול הראשון כשאתם מרגישים שהתקדם מעט וציינו זאת.תחילת הרכיבה- תנופה מהרצפה והרמת הרגל לפדל היא מיומנות קשה יותר שלעיתים מצליחים אותה רק בהמשך הדרך. בפעמים הראשונות סדרו לילד את מנח הפדלים כך שברגל המתחילה הפדל יהיה גבוה מספיק על מנת ליצר דחיפה וייצבו לו את האופניים עד שמתחיל לפדל. זהו שלב שיש לחזור עליו פעמים רבות והוא קשה יותר מהרכיבה עצמה.חשוב ליצור רצף תרגולי ולהמשיך יום או יומיים למחרת שוב היות וזו מיומנות חדשה. ברגע שילדכם ילמד לשלוט על האופניים במישור הדרך לרכיבה בעליות ירידות וסיבובים מתונים היא קצרה. עלו בהדרגה ברמת הקושי על מנת לחוות הצלחות. היו קרובים אליו בשלבים הראשונים ומכאן ניתן להתקדם במשך הזמן למסלולים משותפים בפארקים ובטבע.  בהצלחה!!! 

...
...

מאמרים