רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר- כלים ללמידה בדרך מקצועית  וחווייתית 

מאמרים

הפוסט הזה מיועד לכם ההורים (או הדודים) אלא שכבר ניסו ואלה שרוצים להתחיל  ללמד את הילד לרכוב על אופניים בדרך הקלה ביותר. אם מצאתם את עצמכם רצים אחרי ילדכם בעליות ובירידות, בפארק ובשביל מתחת לבית  תוך אחיזה בכידון האופניים/ מקל של מטאטא שתקוע בצורה אימפרוביזורית באופניים או בילד עצמו ומנסים ללמד אותו לתפוס בטחון ולפדל ללא הצלחה אז כדאי לכם להמשיך לקרוא.

אם הילד שלכם צעיר ועדיין לא התחלתם כדאי לכם גם להמשיך ולקרוא ולקבל המלצות על איך לעשות זאת בצורה הקלה והמעשית ביותר.

ואם עשיתם זאת בצורה קלה ונהדרת- אשמח לשמוע ולהוסיף מידע לארגז הכלים שלי.

 

לפעמים רכיבה על אופניים הולכת בקלות,הילד תופס את זה מהר, מסתכל על חברים ואחים גדולים ומחקה אותם עד שמצליח ולפעמים הילד פוחד לנסות במיוחד ברגע שאתם עוזבים או שחווה נפילה לא נעימה ומסרב לנסות שוב.

אז כיצד ניתן לעשות זאת בדרך קלה יותר שתעניק לילד בטחון ובשלבים שיבנו את המיומנויות הדרושות לרכיבה כבר בגיל הצעיר?

ומתי כדאי להתחיל?

 

רכיבה על אופניים (ללא גלגלי עזר) בילדים היא מיומנות נרכשת, לרוב סביב גילאים 4-6  שנשענת על מרכיבים אותם הילד רוכש עם הגיל:

שווי משקל ויציבה

קואורדינציה- תיאום בין חלקי הגוף

כוח שרירים- בעיקר חגורת כתפיים חזקה ושרירי ליבה

ולא פחות חשוב- רצון ומוטיבציה 

 

לרוב ילדים מתחילים לרכוב על בימבות/תלת אופן ובהמשך על אופניים עם גלגלי עזר סביב גיל שנתיים שלוש. גלגלי העזר מאפשרים רכיבה יציבה בטוחה והנאה מפעילות אך אינם מקדמים באופן משמעותי את המיומנויות הדרושות לרכיבה בלעדיהם, וזאת בשל העובדה כי לילד אין צורך לשמור על איזון ואינו מתרגל זאת.

רכיבה על אופניים רגילים מהווה אתגר עבור ילדים בשל הצורך בשילוב בין שמירה על איזון האופניים לבין הפידול וכל זה תוך הסתכלות לפנים ותשומת לב למרחב. בשל כך יש להודות למי שחשב והמציא את אופני האיזון.

 

תרגול מקדים:

מומלץ לתרגל כבר בגיל צעיר (סביב שנתיים וחצי-שלוש) רכיבה על אופני איזון- אופניים ללא פדלים.

רכיבה על אופני איזון מקדמת מאוד את המיומנות הדרושות להמשך לרכיבה ללא גלגלי עזר.

הילד מקדם עצמו עם הרגליים כמו בבימבה ובהדרגה יכול להרים רגליים באוויר ולשמור על איזון למשך הזמן אותו הוא בוחר. עיקר העבודה היא דרך חגרת הכתפיים באיזון הכידון מה שמדמה רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר. המעבר בהמשך לאופניים רגילים יהיה קל וטבעי יותר.

השוק רווי באופניי איזון בעיצובים שונים ובטווחי מחירים שונים. כדאי לבחור באופניים שאינם נשברים בקלות- לא מפלסטיק זול ושמאפשרים כוונון של המושב עם צמיחת הילד לגובה.

 

תרגול ראשון עם אופניים ללא גלגלי עזר:

ברגע שנראה כי ילדכם מעוניין לנסות לתרגל רכיבה על אופניים  ללא גלגלי עזר ישנם כמה כללים שכדאי להקפיד עליהם על מנת להפוך את החוויה למוצלחת. ראשית קחו בחשבון שרכיבה על אופניים לרוב לוקחת זמן ומספר פעמים של תרגול. אל תבטיחו לילדכם שהיום הוא מתחיל לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר מה שיגרום אח"כ לאכזבה.

 

 

תכננו מראש- בחרו בסביבה מישורית יחסית ומפולסת ללא גורמים מסיחים מדי מסביב וללא עמודים/בורות או דברים נוספים שמזמינים נפילות עם אופניים. בחרו במרחב המאפשר רכיבה ישרה ללא סיבובים. תדאגו לקסדה ומגנים לשם הבטיחות וגם להפוך את הנפילות לפחות כואבות.

תיצרו חוויה מהנה- לכו למקום אהוב והמשיכו את החוויה גם לאחר הרכיבה- הליכה לפארק עם מתקנים, גלידריה או כל דבר אחר שהילד אוהב.

סידור האופניים- סדרו את מושב האופניים נמוך כך שכפות הרגלים של הילד יגיעו לדריכה מלאה על הרצפה, כל כף הרגל מונחת היטב. (מבחינה ביומכנית זה לא מומלץ לרכיבה אך מסייע מאוד בשלב ראשון לתחושת הביטחון כך כשהילד מאבד שווי משקל הוא יכול להגיע עם הרגליים לרצפה).

בגיל צעיר לילדים קשה לעצור עצירה מלאה עם ברקסים (גודל וכוח בכף היד) ולכן על פי רוב יורידו את הרגליים לרצפה או יפדלו לאחור. הסבירו להם איך מאטים ועוצרים.

בתחילה הסיעו את ילדכם ובקשו ממנו רק לשמור על הכידון ישר ולהסתכל קדימה.

 

עזרו לילדכם להניח את הרגליים על הפדלים ולפדל בזמן שמירה על הכידון ישר ובזמן שאתם מחזיקים את המושב ומייצבים את הכידון מלפנים. זה קצת קשה פיזית אבל לא להתייאש, תרגול עקבי יביא להצלחה.

הסבירו לילדכם שאתם לצידו, נסכו בו בטחון והכי חשוב- אל תאמרו לו שאתם מחזיקים את האופניים אם בכוונתכם לעזוב. חוסר אמינות מצדכם יצור פחד וחוסר בטחון להמשיך.

ברגע שאתם מרגישים שהוא מפדל בקצב אחיד ומייצב את הכידון אמרו לו שהוא רוכב נהדר ושאתם עוזבים לרגע ושומרים עליו שלא יפול. עזבו רק למשכים קצרים מאוד בתחילה וייצבו אותו בחזרה מיד. בהדרגה עזבו למשכים ארוכים יותר.

חיזוקים חיוביים- כמו בכל למידת מיומנות חדשה תנו לילדכם להרגיש שהוא הצליח. גם אם עשה מעט מאוד על מנת לעודד אותו לנסות שוב בפעם הבאה.

הילד נפל? לא נורא ככה לומדים.....

סיימו את התרגול הראשון כשאתם מרגישים שהתקדם מעט וציינו זאת.

תחילת הרכיבה- תנופה מהרצפה והרמת הרגל לפדל היא מיומנות קשה יותר שלעיתים מצליחים אותה רק בהמשך הדרך. בפעמים הראשונות סדרו לילד את מנח הפדלים כך שברגל המתחילה הפדל יהיה גבוה מספיק על מנת ליצר דחיפה וייצבו לו את האופניים עד שמתחיל לפדל. זהו שלב שיש לחזור עליו פעמים רבות והוא קשה יותר מהרכיבה עצמה.

חשוב ליצור רצף תרגולי ולהמשיך יום או יומיים למחרת שוב היות וזו מיומנות חדשה.

 

ברגע שילדכם ילמד לשלוט על האופניים במישור הדרך לרכיבה בעליות ירידות וסיבובים מתונים היא קצרה. עלו בהדרגה ברמת הקושי על מנת לחוות הצלחות. היו קרובים אליו בשלבים הראשונים ומכאן ניתן להתקדם במשך הזמן למסלולים משותפים בפארקים ובטבע.

 

 

בהצלחה!!!