נעים מאוד,
שמי ערבה רון באום ואני פיזיותרפיסטית, מרצה וחוקרת. אני בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בתחומים של התפתחות הילד ושיקום ילדים וצעירים (אורטופדי ונוירולוגי). במקביל לעבודתי בקליניקה עם מטופלים, אני מרצה ומלמדת סטודנטים לתואר ראשון מהחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב, במרכז ללימודים קליניים בשיבא, תל השומר.
כמו כן, אני מעבירה קורסים סדנאות והרצאות במסגרות שונות כולל קופות החולים ומשרד החינוך, בנושאים של התפתחות הילד, הילד עם "סרבול מוטורי" (הפרעה התפתחותית בקואורדינציה) והילד עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר.
המחקר שלי (במסגרת דוקטורט) עוסק בתנועה וייצוג מנטלי בקרב ילדים עם הפרעות קשב ופעלתנות יתר והשפעה של דימויים מנטליים.
אני בוגרת תואר ראשון בפיזיותרפיה (2003) ושני (2010) מאוניברסיטת תל אביב ובעלת רישיון של משרד הבריאות בפיזיותרפיה.
מאמרים
כיום כולם כבר מכירים בחשיבותה הרבה של הפעילות גופנית והשפעותיה הפיזיות והמנטליות.
בשנים האחרונות, בעקבות מחקרים חדשניים בתחום, ארגון הבריאות העולמי מציג את הפעילות הגופנית כסוג של "תרופה" המסייעת במניעת מחלות ועל כן ורופאים ומטפלים ממקצועות הבריאות ממליצים יותר ויותר על ביצוע פעילות גופנית סדירה המתאימה ספציפית לאדם- מבוגר/ ילד/ בריא או עם מחלה כזו או אחרת.
הפרעות קשב והיפראקטיביות הינה הפרעה שכיחה בקרב אוכלוסיית הילדים (10%), ועשויה לגרום לקשיים תפקודיים במישורים רבים: לימודיים, חברתיים ותפקודיים. לאחרונה גברה המודעות בקרב האוכלוסייה לחשיבות האבחון והטיפול בבעיה, אולם חשוב להדגיש כי להפרעות קשב עשויות להתלוות בעיות נוספות אשר חשוב לטפל בהן לא פחות ביניהן: לקויות למידה, הפרעת שפה, הפרעות התנהגות וקשיים מוטוריים.
ראשית חשוב להבין כי לכל תינוק יש קצב משלו להשיג אבני דרך מוטוריות ובדרך הטבע יתקדם בזמן שלו, ובמילים אחרות תינוקות בריאים ישיגו אבני דרך בזמנים שונים באופן נורמלי.
כדאי לדעת שסדר הופעת המיומנויות המוטוריות אינו מאוד חשוב וזה לחלוטין בסדר אם הוא נעמד לפני שזוחל או זוחל על 6 בלי לזחול על גחון.
